אחרי שתי שנות עבודה לא מספקות כמהנדס מכונות שכיר, עזבתי מקום עבודה מסודר ומגונֵן וביקשתי להיות עצמאי. אז עוד לא ידעתי מה היה הדבר, אבל שנים אחר כך, כשמצאתי את שהיה חסר, קראתי לו בפשטות: "הקסם". בזכות כמה פגישות מקריות (או לא), התחלתי לפתח ולייצר משחקים. השנים הראשונות היו קשות, אבל כשהתחלתי להתמחות בסוגת המשחקים המכונים "מ 6 עד 99", משחקי חברה המיועדים לבני כל הגילאים, החלו להתגלות ההצלחות הראשונות. שנים רבות לא העזתי להתהדר בתואר "ממציא". נדמה היה לי שכל רעיון או מחשבה מקורית היו מקריים וחד-פעמיים, והנה עוד רגע יפוג לו הקסם וכרכרת ההצלחה תשוב ותהיה לדלעת. אך השנים חלפו, הקסם לא פג והמוזות לא חדלו לבקר. היצירתיות המשיכה להיראות אמנם כהתפרצויות מקריות, אבל התחלתי להאמין שיש כנראה משהו שאני עושה (או מקפיד שלא לעשות), שמשפר את סיכויי הופעתן. החלטתי לבדוק ולברר, ומאז אני שואל, משיב, כותב ומסַפר על הקסם הנקרא יצירתיות.